#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 1 כיצד מושחים את המלכים ואת הכהנים, ומה קודם משיחה או יציקה ומדוע?	"את המלכים כמין נזר ואת הכהנים כמין כי {היינו כמין כף יונית}.<p dir=""rtl"">נחלקו התנאים חד תנא סבר יציקה עדיפא דכתיב &quot;ויצוק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אותו לקדשו&quot; ולכן בתחילה יוצקים שמן על ראשו ואח&quot;כ נותן בין ריסי עניו (ומושח כמין כי דלעיל), וחד תנא סבר משיחה עדיפא שכן אתה מוצא בכלי שרת שמשחו בלא ליצוק {ומה דכתיב קודם ויצוק ה&quot;ק מאי טעם ויצוק משום דוימשח} ולכן משיחה קודמת.</p>"	הוריות יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 2 היכן מושחים את המלכים ומדוע?	"ת&quot;ר אין מושחים את המלכים אלא על המעיין כדי שתמשך מלכותם שנא' ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדוניכם [וגו'] והורדתם אותו אל גיחון.<p dir=""rtl"">[וכן מצינו כמה דברים בסוגיא דסימנא מילתא בריש שתא ובשעת הלימוד ובעיסקא וכד']</p>"	הוריות יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 3 מי הוא הכהן המשיח?	"כהן גדול המשוח בשמן המשחה.<p dir=""rtl"">אין לומר מלך ולענין העלם דבר - דכתיב הכהן, אין לומר מרובה בגדים - שאינו משוח [ור&quot;מ סבר שמרובא בגדים מביא], אין לומר משוח מלחמה - דכתיב <u>ה</u>משיח, שאין משיח על גביו.</p>"	הוריות יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 4 כהן מרובה בגדים האם מביא פר העלם דבר, כהן שעבר האם הוא ככה&quot;ג (וכמאן סתמה משנתנו (3))?	"ר&quot;מ סבר שמביא פר העלם דבר &quot;הכהן המשיח&quot; (לרש&quot;י מרבוי דהכהן, ולהרא&quot;ש פעמיים ה' הוי מיעוט אחר מיעוט לרבות), אבל חכמים לא הודו לו ודוקא כהן משיח.<p dir=""rtl"">כהן שעבר דעת ר&quot;מ שהוא ככה&quot;ג לכל דבריו אלא שאינו עובד ביוה&quot;כ ואינו מביא עשירית האיפה למנחת חביתין, ר' יוסי אומר שאינו עובד לא ככה&quot;ג משום איבה ולא ככהן הדיוט משום דמעלין בקודש ואין מורידים.</p><p dir=""rtl"">משנתנו סתמה גבי כהן משיח דלא כר&quot;מ ובסיפא גבי כהן שעבר כר&quot;מ - אמר רב חסדא רישא רבנן וסיפא ר&quot;מ, רב יוסף אמר רבי היא ונסיב אליבא דתנאי, רבא אמר משנתנו כר&quot;ש שסבר בהא כחכמים ובהא כר&quot;מ.</p>"	הוריות יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 1 כהן משוח מלחמה האם דינו ככהן גדול או כהדיוט?	"דינו ככהן הדיוט חוץ מה' דברים האמורים בפרשה שדינו ככה&quot;ג, לא פורע ולא פורם ואין מטמא לקרובים ומוזהר על הבתולה ואסור באלמנה, דכתיב: והכהן הגדול מאחיו - כה&quot;ג, אשר יוצק על ראשו - משוח מלחמה, ומלא את ידיו ללבוש את הבגדים - זה מרובה בגדים. מכל מקום אינו מקריב אונן דכתיב כי נזר שמן משחת אלהיו עליו - עליו ולא על חברו, אבל מוזהר על הבתולה ד&quot;והוא&quot; ריבה וכדעת ר' ישמעאל, אבל ר&quot;ע לומד מכאן לרבות עבר מחמת מומין.<p dir=""rtl"">לר' יהודה אף מחזיר את הרוצח, וחכמים אומרים אינו מחזיר (ע' המקורות במכות יא.).</p>"	הוריות יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 2 כהן שעבר מחמת שנצטרע האם מותר באלמנה?	אמר הונא בריה דרב נחמן לרב פפא תנינא מדרשת ר&quot;ע &quot;והוא&quot; לרבות עבר מחמת מומים, קם נשקיה ברישיה ויהיב ליה ברתיה [ור' ישמעאל למד מהפסוק הזה להזהיר משוח מלחמה על הבתולה].	הוריות יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 3 כהן גדול האם קורע על מיתת קרוביו וכיצד?	"דעת ר' יהודה שאינו קורע כלל שנאמר &quot;את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום&quot;, ר' ישמעאל אומר אינו פורם כדרך שבני אדם פורמים וכן סתמה משנתנו שפורם מלמטה. <p dir=""rtl"">רב סבר כחכמים שעל שאר קרובים אינו מבדיל קמיה שפה ולכן פי' למטה ממש בבגד, אבל שמואל סבר בעלמא כר' יהודה שכל קרע שלא הבדיל קמיה שפה אינה קרע, ולכן מפרש שלמטה היינו מקמי שפה.</p>"	הוריות יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 4 'כל התדיר מחבירו קודם את חבירו, וכל המקודש מחבירו קודם את חבירו' מנין?	"כל התדיר - ביאר אביי מדכתיב &quot;מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד&quot; עולת התמיד מיותר, ללמדנו כל שתדיר קודם.<p dir=""rtl"">כל המקודש - מדתני ר' ישמעאל &quot;וקדשתו&quot; לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון וכו'.</p>"	הוריות יב:		
